תחומי פעילות

פיתוח חוסן אישי, צוותי ומערכתי

חוסן – קיום משאבים זמינים לעובד, לצוות, למערכת- אישיותיים, פסיכולוגים, פיסיים, כלכליים, רוחניים (אמונה, מטרות, משמעות), חברתיים, יכולות טכנולוגיות, מוצר ו/או שירות מתקדמים ועוד, המאפשרים התמודדות אפקטיבית ויעילה עם האתגרים איתם עובדים וארגונים מתמודדים, בהווה ויתמודדו בעתיד.

החוסן מאפשר עיצוב חווית שליטה גבוהה, תחושת  Well Being חיובית ו- state of  mind  המקדם פעולה אפקטיבית בהתייחסות לא.נשים ולאתגרים במעגלי החיים.

כאשר המשאבים אינם קיימים ו/או שאינם זמינים לעובד, ואולי המשאבים קיימים וזמינים רק שהעובד אינו מודע לקיומם ו/או שאינו יודע כיצד לעשות בהם שימוש- העובד יחווה לחץ, STRESS.  הלחץ הינו תוצאה של הפער הנחווה, בין דרישות המציאות לבין המשאבים העומדים לרשותו של העובד.

לחץ הנחווה לאורך זמן, גם בעוצמות שאינן גבוהות במיוחד, במעגלי חיים שונים ובו-זמנית- עבודה, זוגיות, הורות, טיפול בהורים, לחצים כלכליים, בעיות בריאות ועוד, שלא ניתן לו מענה, יגרום לשחיקה- תשישות גופנית, רגשית ורוחנית.

לעולם החוסן והשחיקה הוכשרתי בשנת 2014, בעבודתי כמנחת סדנאות לפיתוח חוסן למניעת שחיקה בעבודה, במרכז חוסן ע"ש כהן-האריס, בניהולו של פרופ' נתנאל לאור, פסיכיאטר ופילוסוף.  פרופסור באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת ייל שבארה"ב.

מאז ועד היום, אני מנחה סדנאות, מרצה, מלווה תוכניות מערכתיות, מאמנת מנהלים ועובדים 1:1- בארגונים עסקיים, ביטחוניים, מלכ"ר, ארגוני בריאות, רשויות מוניציפליות, משרדי ממשלה והיי-טק.

חוסן אישי

במסגרת העבודה על פיתוח חוסן אישי, נזהה, נמפה ונעצב את המשאבים הנדרשים לפרט, על מנת שיוכל להתמודד באפקטיביות וביעילות ואפילו להשתנות כתוצאה מהתנסויות במרחבי העבודה. או במילים אחרות, זיהוי, הגדרה ועיצוב של מקורות הכוח, תפוקות רצויות והתמודדויות יעילות בסביבת העבודה.

3 מרכיבים חשובים לפיתוח, למניעת שחיקה ברמת הפרט

  1. מעורבות, אכפתיות וסקרנות כלפי סביבת העבודה- א.נשים, משימות, מטרות.
  2. שליטה ואמונה ביכולת להשפיע על הסביבה באמצעות רעיונות ופעולות.
  3. אתגר ותפישה ששינוים הכרחיים, טבעיים וחשובים בכל התפתחות.

התנאים ההכרחיים להתמודדות אפקטיבית עם שחיקה בעבודה הם:
מודעות לבעיה, נטילת אחריות אישית לפעולה מונעת, בהירות אבחנה ביחס לפתרונות האפשריים, פיתוח אמצעי התמודדות.

איך נעבוד?

אחרי שנשוחח ונבחן ביחד את הצרכים שלך ושל הארגון, נתאים ביחד את הפתרון הייחודי למאפייני העובדים, ההנהלה ואתגרי הארגון.

על מה נעבוד?

הקניית שפה משותפת ומסגרת התייחסות תיאורטית ליצירת מודעות, בהירות אבחנה, בחינת מצבים

הקניית עמדות ותפישות מקדמות תהליך

עיצוב והטמעת שגרות עבודה וניהול – לנטילת אחריות אישית לפעולה מונעת, פיתוח אמצעי התמודדות

עיצוב כלים לטעינה אנרגטית מחודשת – אנרגיה פיסית, אנרגיה קוגניטיבית, אנרגיה רגשית, אנרגיה חברתית, אנרגיה רוחנית- להגברת המחוברות הארגונית, הגברת הנע(א)ה במרחבי העבודה והגברת הפרודוקטיביות.

  • אנרגיה פיסית– נשכלל את מיומנות הנשימה ונלמד על הקשר בין נשימה נכונה לנוכחות מיטבית בעבודה. נכיר את המלצות המומחים לעיצוב הפסקות במהלך יום העבודה לטעינה פיסית, קוגניטיבית ורגשית מחודשת. נמליץ על פעילות ספורטיבית לשחרור אנדורפינים (כן (!) גם במסגרת יום העבודה). נכיר את מאפייני השינה האיכותית ונלמד על הקשר בין שינה איכותית וביצועים בעבודה ועוד.
  • אנרגיה קוגניטיבית-נדון בשאלה האם מחשבה אכן מייצרת מציאות? נלמד ונתנסה בטכניקה פרקטית לאיזון מחשבות מכשילות, נשכלל את מיומנות ה- Zoom In – Zoom Out. נלמד ונתנסה בטכניקות חווייתיות למיקוד הקשב. נזהה יתדות המהוות אקסיומות בעבודתנו וחוסמות בפנינו אפשרות להתפתחות וגדילה. ובארגז הכלים שלי קיימים עוד כלים יעילים.
  • אנרגיה רגשית– נלמד טכניקות ומודלים להתמודדות אפקטיבית עם רגשות סוערים ונתרגל את הפרקטיקות בסיטואציות מורכבות. נדבר וניישם כלים המאפשרים אג'יליות רגשית.  
  • אנרגיה חברתית– נמפה את הסביבה החברתית שלנו בעבודה ונפתח את שריר הפירגון. נתנסה במצבים מורכבים בהם אנו נדרשים לבקש עזרה ומשוב ונעשה את ההקשר לעולם החוסן. נכיר בחשיבותם של שרירים אלה להצלחתנו בעבודה ולהצלחת הארגון.
  • אנרגיה רוחנית (משמעות ומטרות בעבודה) – נגדיר מטרות אישיות בעבודה ובחיים, נדון בשאלה- מה מטעין אותנו? אילו מרחבים מאפשרים לנו להיות במלוא עוצמתנו? נזהה חוזקות ומוטיבציות אישיות, נעצב סביבת עבודה פיסית, משימתית וחברתית המאפשרת לחוזקות ולמוטיבציות שלנו לבוא לידי ביטוי.
    נתנסה בטכניקת   Job Crafting (פיסול תפקיד)- חיזוק תחושת המסוגלות העצמית, הפרודוקטיביות, מימוש עצמי ויצרת ערך ומשמעות בעבודה.

מה קורה בפעילות?

  • הפתרונות שאני מעצבת מבוססים על למידה חווייתית, תהליכית.
    התנסות וחקירה בצרכים, התשוקות, המשאבים, היכולות והחוזקות של העובדים אל מול התרבות הארגונית, האסטרטגיה ותוכניות העבודה, אילוצים ונהלים, מאפייני המנהל ודרישות המציאות העסקית והארגונית.
  • להעמקת חווית הלמידה, המשתתפים מתנסים בתרגילים חווייתיים, המעודדים גילוי מודרך, התנסות בסימולציות, צפייה בקטעי סרטים ועוד.
  • בין מפגש למפגש, המשתתפים מתנסים בכלים הנלמדים, בסביבה האורגנית שלהם.
  • העבודה והעיבוד מתבצעים, בקבוצות קטנות, עצמאית ובמליאה.

 

אילו פעילויות מוצעות?

  • סדנאות, אימון אישי 1:1, ליווי וייעוץ אישי, הרצאות
  • מבין הארגונים בהם העברתי פעילות לפיתוח חוסן אישי- אלקטרה, אל-על, דואר ישראל, בית-החולים שיבא תל-השומר, בית-החולים הדסה עין כרם, בית-החולים סורוקה, נעמת, התעשייה הצבאית לישראל, רשויות מוניציפליות, המועצה להסדר ההימורים בספורט, עמותת מטב, סגלים רפואיים ופרא רפואיים בבתי חולים פסיכיאטרים, שפ"ח מזכרת בתיה, רשף טכנולוגיות בע"מ ועוד.

חוסן צוותי

 מתאר יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודדות עם שינויים, מצבי דחק ומשבר, ולהסתגלות מיטבית לנסיבות בעבודה שנגרמו בעקבות מצבים אלו. בעולם משובש וחסר וודאות, תחרותי ודינאמי שבו פועלים ארגונים, חשוב במיוחד לפתח חוסן נפשי ברמת הצוות.

חוסן נפשי נמצא במתאם גבוה עם שלל תופעות חיוביות בארגון; לדוגמה, ירידה בקצב תחלופת עובדים ובכמות ההיעדרויות בשל מחלה, שבתורם מגדילים את רווחיות הארגון, העלאת שביעות הרצון בעבודה, טיוב מערכות היחסים, הגברת תחושת המחוברות הארגונית, הפרודוקטיביות הצוותית ותחושת ה-Well Being.

 כאשר צוות שאינו בעל חוסן נפשי נכנס למצב חירום, חברי הצוות עלולים להיות מרוכזים רק בעצמם, ובכך נפגעת הדינמיקה הקבוצתית של תהליכי קבלת החלטות ותיאום עבודה, כך שלבסוף ביצועי הצוות ידרדרו. גם אם האתגרים שניצבים בפני צוותי העבודה אינם חמורים בעוצמתם הם לעיתים חמורים מספיק על מנת לפגוע בביצועי הצוות ולכידותו. צוותים רבים יהיו מסוגלים לצלוח אתגר או שניים, אך רק צוותים בעלי חוסן נפשי יצלחו את האתגרים תוך שמירה על מורל גבוה וביצועים איכותיים ויעילים לאורך זמן.

מאפייני צוות בעל חוסן: 1. מתמודד עם אתגרים ומשברים באופן יעיל ואפקטיבי  2.  מגלה יכולת גבוהה לנהל מערכות יחסים באקלים צוותי חיובי 3. בעלי יכולת גבוהה לזהות מצבים מדללי אנרגיה מבעוד מועד ובעל יכולת, ידע ומשאבים לטעינה מחודשת, כשנדרש לכך  4. מגלה יכולת התאוששות ויכולת חזרה לשגרה מהירה עם סיום תקופת החירום 5. כך שההתמודדות המוצלחת עם האתגר מגדילה את החוסן הנפשי של הצוות לקראת ההתמודדות עם האתגר הבא. כלומר, לא רק שהצוות מצליח לפצח אתגרים, הצוות  גם משתפר ומשכלל ידע ומיומנויות בעקבות ההצלחות שרכש, בתקופת החירום.

חוסן צוותי מוגדר בתור יכולת של הצוות, בין אם ניצב בפני אתגר ובין אם לא, יכולת זו עומדת למבחן רק בעת ההתמודדות עם האתגר.

קיימות 3 אסטרטגיות התנהגויות שבהן ינקוט צוות בעל חוסן נפשי – לפני פריצת מצב החירום, תוך כדי ניהול מצב החירום, ולאחר תקופת החירום.

1.לפני -תכנון מוקדם כדי למזער נזקים ואף להימנע לחלוטין ממשברים צפויים: הטמעת מנגנוני בקרה שינטרו באופן שוטף את מוכנותו של הצוות לאתגרים הצפויים. זיהוי סימנים מקדימים שמאותתים על אתגרים עכשוויים או אתגרים פוטנציאליים.

בשלב הזה אעבוד עם הצוות על פיתוח ושכלול מיומנויות אמון, כנות, ביטחון פסיכולוגי, חוללות עצמית, תקשורת אפקטיבית ושכלול מיומנות ההקשבה, פיתוח והטמעה של שגרות עבודה וניהול למעקב ובקרה.

2.תוך כדי – ניהול מצב החירום באופן אפקטיבי ויעיל:  עם פריצת המשבר, צריכה להתבצע הערכת מצב מהירה, כנה ומדויקת. במהלך ההתמודדות עם המשבר, חברי הצוות יספקו תמיכה וגיבוי הדדיים, וגם ידאגו שתהליכי הליבה השוטפים של הצוות לא יוזנחו לחלוטין. לבסוף, צוותים בעלי חוסן נפשי יתחזקו ערוצי תקשורת פנים וחוץ ארגוניים, כך שבעת ניהול המשבר יוכלו לנצל אפיקים אלו לשם קבלת ייעוץ או תמיכה. באשר לאתגרים כרוניים – צוות בעל חוסן נפשי ידאג לספק לאתגרים אלו מענה באופן שוטף.

בשלב זה אעבוד עם הצוות על עיצוב ערוצי תקשורת, שכלול מיומנות בקשת העזרה והיוועצות, קבלת משוב אפקטיבית, הצבת מטרות ריאליות, תקשור והרחבת היישום של הצלחות, מיומנות ניהול מחשבות מכשילות, מיקוד הקשב, ניהול רגשות סוערים ועוד.

3.אחרי – הערכת ביצועים והפקת לקחים:  ראשית, חברי הצוות בעל החוסן יתאוששו מהר ויגבשו מחדש הערכת מצב עדכנית, הכוללת זיהוי מוקדים אישיים או צוותים שדורשים התייחסות מיוחדת. שנית, יש לבצע תהליך הפקת לקחים, שבו הצוות מתבונן באופן פעולתו בעת ניהול מצב החירום, על מנת לחשוף תובנות ולתכנן דרך פעולה להמשך. בנוסף, להצלחת התהליך ייושמו המסקנות בפועל. לבסוף, חברי הצוות יביעו הערכה אחד כלפי השני, על מנת לחזק ולהעמיק את הקשרים ושיתופי הפעולה בתוך הצוות.

בשלב זה אעבוד עם הצוות על מתודולוגית הפקת לקחים וחקר ומוקיר. הצבת מטרות חדשות והטמעת שגרות עבודה וניהול על פי הערכת המצב המחודשת. שכלול שריר הפירגון והערכה, ועיצוב טקסים ונורמות התנהגות להטמעת היכולות הנרכשות. גיוס ועיצוב משאבים ארגונים לתמיכה בתהליך.

בשלושת השלבים יושם דגש על פיתוח כלים ומנגנונים, אימון באמצעות סימולציות והנחייה קבוצתית, קידום תרבות ארגונית התומכת ומקדמת פיתוח חוסן צוותי, פיתוח תפישות ועמדות מקדמות תהליך, לניהול מצב חירום באפקטיביות. יתבצע ליווי וייעוץ ברמת הפרט, בעת הצורך.

אילו פעילויות מוצעות?

סדנאות, אימון צוותי, ליווי וייעוץ אישי למנהל ו/או לחבר צוות (בעת הצורך), הרצאות.

דוגמאות לארגונים בהם ליוויתי, הנחתי וייעצתי לפיתוח חוסן צוותי

ליווי והנחיית צוותים בארגון בריאות גדול (המונה כ- 8000 עובדים).

ליווי וייעוץ לצוותי יחידה מבצעית מסווגת בארגון ביטחוני.

ליווי וייעוץ לצוות שעבר שינוי מבני וניהולי בארגון סטטוטורי.

חוסן מערכתי

בסביבה משובשת וחסרת וודאות, הישרדות הארגון תלויה במידת יכולתו להסתגל במהירות וגמישות למאפייני המצב החדש, להתמודדות אפקטיבית ויעילה עם תחרות ושינויים סביבתיים, למשל, ההאצה בשינויים טכנולוגיים, תהפוכות רגולטוריות, זעזועים גאופוליטיים, שינויים פתאומיים בטעמי הצרכן,  פנדמיה ועוד.

גורמים המשפיעים על חוסן מערכתי

אסטרטגיה – האסטרטגיה מאפשרת לארגון להיערך מראש באופן טוב יותר לקראת שיבושים ואף לערוך את השינויים וההתאמות הנדרשים כדי לחמוק מהשפעות המשבר. הארגון הוא שיוזם את השינוי לפני התרחשות המשבר. ארגונים בעלי יכולת אסטרטגית גבוהה יכולים לרתום את השינוי הלא צפוי לטובתם ולהתחזק כלכלית.

מבנה – התאמת מבנה הארגון לסביבתו הפנימית והחיצונית מסייעת לארגון  להתמודד עם שינויים באפקטיביות וביעילות. ככל שהמבנה הארגוני מאפשר גמישות גדולה יותר כך יתאים הארגון את עצמו, מהר יותר לדרישות המצב.

אפקטיביות ויעילות תפקוד ההנהלה – היכולת לקבל החלטות אפקטיביות ויעילות לפני המשבר, במהלך המשבר ולאחר המשבר וליישמן. וכן היכולת לנהל תהליכי הפקת לקחים לצמצום השפעות שליליות של המשבר.

טיפוח ההון האנושי – עובדים בעלי מוטיבציה ומחוברות ארגונית גבוהה, בעלי יכולות מקצועיות גבוהות, המצוידים בכל הנחוץ להם לביצוע תפקידם, צפויים לתפקד באופן אפקטיבי ויעיל בשגרה ובחירום.

ניהול משאבי הארגון החיצונים – יכולתו של הארגון להבטיח את אספקת המשאבים החיצוניים הנחוצים להמשך פעילותו.

שרשרת אספקה – יכולתו של הארגון לאפשר את המשכיות הייצור על אף הפרעות חיצוניות כמו פגיעה באספקת חומרי גלם והפרעות פנימיות כמו רכישה ומיזוג של הארגון.

חדשנות – יכולתו של הארגון לקיים תהליכי חדשנות, הממנפים את יתרונותיו התחרותיים, בסביבה משובשת, דינאמית וחסרת וודאות.

אילו פתרונות מוצעים?

ליווי וייעוץ להנהלה משלב למידת הצרכים, מיפוי הפערים והטמעת התוכנית המוצעת

פיתוח תהליך הפקת לקחים סדור ומובנה ויישומם בשטח

סדנאות, ליווי וייעוץ אישי להנהלה ולבעלי תפקידים, הטמעת שגרות עבודה וניהול

דוגמאות לפרויקטים בליווי

ליווי וייעוץ למועצות ורשויות מקומיות בהכנה למצבי חירום ומשבר, וביצוע ההטמעה בשטח

ליווי וייעוץ בארגון שעבר שינוי מבני ושינוי בשדרת הניהול

ליווי וייעוץ בארגון, שעבר שינוי בתפישת ההפעלה, שינוי מבני, שינוי בשדרת הניהול ובתפישת המנהיגות

ליווי וייעוץ למערך רפואי (מערך המונה כ-50 מקצועות רפואה שונים) - בכתיבת חזון ואימוץ עקרונות פעולה חדשים, שינוי מבני, שינוי בתפישת ההפעלה והמנהיגות, הטמעת שגרות עבודה וניהול חדשות.

רוצים לדעת עוד? בואו נדבר

רוצים לדעת עוד? בואו נדבר